עבודתי ברשות שמורות הטבע מבוא

 

לרשות שמורות הטבע שהיה אז גוף חדש הגעתי בדרך מקרה. הסיפור החל בפעילותי הרבה בתחום הצפרות.
בשנות השישים של המאה הקודמת הייתי "צפר" בודד פעיל. קניתי משקפת 7 X 50 שהייתה גדולה וכבדה, קניתי את מגדיר הציפורים של פטרסון, ועסקתי בתצפיות רבות. כל התצפיות נרשמו בפנקס קטן. הפנקס, המלא וגדוש בתצפיות בכתב יד קטן וצפוף, כמובן ללא גיבוי, מצא את סופו בתחתית בור מים עמוק. בעת תצפית בקינון תנשמות ב"בור היונים" על גדת נחל רביבים. הפנקס החליק מכיס חולצתי ונפל אל סוף דרכו.
בשנים אלה עבדתי במטע. בתקופה מסוימת הייתי אחראי על שני תחומים. עיבוד שטחי המטעים על ידי קולטיבטור, בין השורות, וריסוס עשבי הבר בתוך השורה בקוטלי עשבים. המטעים היו אמורים להיות נקיים מעשבי בר.
התחום השני ניטור שטחי המטע ממזיקים. וריסוס בחומרי הדברה, כאשר קבעתי צורך בכך. בתחום אחריותי היו טרקטור ועובד נוסף. את רוב הריסוסים בצעתי בעצמי בלילות.
בעת הסיורים ברחבי מטעי הנשירים הנרחבים, לאיתור מזיקים נתקלתי בקינונים של ציפורי שיר: בעיקר חוחיות, ירקונים, וחצוצרן שחור מקור.

חוחית

ירקון

חצוצרן שחור מקור

הסיורים הרצופים באותן שורות, החזירו אותי לתצפיות עוקבות באותם קינים. התחלתי לערוך רישומים מסודרים. בתצפיות אלה למדתי פרטים רבים על משך בניית הקן, על רציפות הטלת הביצים, משך הדגירה ותקופת גידול הגוזלים. לצורך תצפיות מדויקות יותר הייתי מגיע לקינים אחדים גם לאחר שעות העבודה. כל התצפיות נרשמו על דפי נייר שונים או בפנקס מהוה.
השמועה על אוצר התצפיות הגיעו לבית ספר שדה שדה בוקר, שהיה אז מוסד צעיר. הציעו לי לעשות סדר בתצפיות ולהדפיס אותן במכונת הכתיבה שלהם בכמה עותקים.

צעדים ראשונים ברשות

הקשר עם בית הספר שדה בוקר, הביא כנראה את שמי לידיעת מנהלי רשות שמורות הטבע הצעירה, שחיפשו פקח לאזור הר הנגב. הפקח שישב במצפה רמון סיים את עבודתו והאזור נותר ללא פקח.
ביום אביב בשנת 1969, משפחת ליבנה מבלה באחר הצהריים, עם שתי בנות קטנות בחדר קיבוצי לא גדול במיוחד. בכל אגרטל או בקבוק, פרחי אירוס הנגב יפהפיים.
בחלקת הניסיונות של יואל דה מלאך מנסים לגדל צמחי אירוס הנגב וכחלית ההרים למטרות יצוא לאירופה. ואין צורך בינתיים בפרחים.
דפיקה בדלת, אל החדר נכנסים שלושה אנשים. ממקום ישיבתי על המחצלת ליד בנותי נראו לי אלה ענקים, בכובעים אוסטרליים רחבי שוליים, ורובה על כתפיהם. לאחר ברכת השלום משתררת דממה מעיקה. המתח הבלתי צפוי לא מובן. מסתבר שבאו לגייס פקח לרשות שמורות הטבע והבית מלא בפרחי בר מוגנים.

 

אירוס הנגב                                            כחלית ההרים

אותם פקחי רשות היו ראשוני הפקחים שאברהם יפה ז"ל, המנכ"ל, גייס מבין ציידי חיות הבר.
רשות שמורות הטבע כגוף בחיתוליו חיפש פקח לעבודה באזור. ועדות קבלה עדיין לא היו וגיוס העובדים התנהל בשיטת חבר מביא חבר. כך הגעתי והתקבלתי לעבודה, ששנים מאוחר יותר הגדרתי אותה כאחת הפעילויות המשמעותיות ביותר בחיי.
בקיבוץ הופעלו לחצים כבדים, למנוע את יציאתי ל"עבודת חוץ" לבסוף הושגה פשרה – עבודה בחצי משרה.
הקשיים בהתחלה היו גדולים ביותר: חוסר ניסיון בנהיגה בכלל ובנהיגה בשטח בפרט. אי הכרת שטח הפיקוח. כיום די קשה להבין כיצד התנהלה אז העבודה בשטח פיקוח ענקי ובלתי אפשרי. הפקח שמצפון לי גר בבאר-שבע. הפקח הדרומי היה איש אילת. מפות טופוגרפיות טובות איש לא סיפק לי. מכשיר הקשר תפקד רק בקרבת הישובים או בראשי ההרים.
אחת הפעילויות הראשונות אליהם נקלעתי הייתה פיקוח על פינוי האשפה וחומרים שונים מעבודות הנחת קו צינור הדלק אילת – אשקלון. העבודות כבר הסתיימו ופינוי השאריות היה בעיצומו. למותר לציין שלאורך הקו מצאתי אזור נקי להפליא. את רוב האשפה גיליתי לאחר מכן במשך שנים רבות בכל ואדי ובכל פינה נסתרת ברחבי הנגב.
היה חשוב ללמוד את הלקחים מכך. דפוס התנהגות כזה היה אופייני לגופים רבים שפעלו בשטח במשך השנים. בעיות מסוג אחר שאיתן למדתי להתמודד היו מניעת קטיפת פרחי בר, ופיקוח ציד. בדווים מזוינים וחיילים עבריים ירו בצבאים, יעלים ובעופות דורסים גדולים. גם ציידים יהודים לא טמנו ידם בצלחת. במצפה רמון גרו מספר תושבים שצדו יעלים באופן קבוע. עדר היעלים של מצפה רמון היה קטן ונפחד ביותר. יכולת לצפות ביעלים רק מטווחים של קילומטר ויותר.

 

 

על חפיפה עם העברת תפקיד אין מה לדבר. הפקח הקודם, הראשון באזור הר הנגב, ברשות שמורות הטבע הצעירה, כבר איננו. אני מקבל כחפיפה, נייר – עמוד שלם בהצעות והוראות ביצוע.

הרכב- ג'יפ אפור קצר. בשונה מהג'יפים הירוקים. סקר החרום הארכיאולוגי ברמת הגולן הסתיים והג'יפ הועבר לרש"ט. לרכב צמיגים בעלי פרופיל מיוחד. במשך כל התקופה, יודע כל בדווי בשטח היכן הייתי.

צמיגי בלון לצורך פיקוח ציד שלווים בחופי אל-עריש

סיור ראשון על דרך קו קצ"א. דליפת דלק גולמי מהצינור. הדלק מצטבר בגיבי חוה.

איכות סביבה ומזבלות

מדפדוף ביומנים אני נזכר בטיפול ארוך ומיגע במזבלה הפראית של פסולת הזכוכית של מפעל טמפו בירוחם. בדרום העיירה איתרתי מחצבה ישנה שלתוכה תתפנה פסולת הזכוכית.

בתחתית מעלה עקרבים, עין צין ועין עקרבים, הררי פסולת. שאריות משנים רבות של הזנחה. שאריות רבות מסומנות כשאריות צהליות. בתקופת החגים לנים במקום כ-3000 מטיילים בני נוער. מנהל מחוז דרום זאב שחם (טיץ) ז"ל דורש מיו"ר מועצה אזורית תמר לחפור במקום בור אשפה. הבור נחפר רק לאחר ששכרתי מחפרון בירוחם לחפירת הבור. החשבון נשלח למועצה האזורית ערבה תיכונה(?). עם חפירת הבור ודחיפת הר האשפה פנימה, התחלתי בניקוי סביבת האתר. הסתייעתי בנגרר ובילדי רביבים בני כיתת "שיטה". הניקיון ארך חודשים אחדים.

עין צין

סיור ראשון על דרך קו קצ"א. דליפת דלק גולמי מהצינור. הדלק מצטבר בגיבי חוה.

עין חוה

שלב חצי המשרה הסתים.

אך הדרך אינה סלולה. מזכיר רביבים איזי שרוף מציג תנאים חדשים להעסקתי ברשות.

 

נוספת דרישה לחזור למטעים בחצי משרה. ברשות אין אוהבים את הדרישה, גם אני לא מרוצה.

 

אסיפת קיבוץ רביבים דנה בסירוב הרשות להעסקתי בחצי משרה. לאסיפה מגיע אדיר שפירא סגן מנהל הרשות. הנושא נסגר. רביבים נסוגה מתביעתה.
מגיע דף משכורת וזכויות לשנת תקציב 1971-72 סך הכל 862.20 ל"י

מנהל מחוז דרום

את כניסתי לעבודה ליווה בסבלנות מנהל המחוז זאב שחם (טיץ) ז"ל. קודם לבואו לרשות עבד טיץ בשרות ההידרולוגי. לאחר מכן היה אחד מחבורת חברת טיולי מדבר "נאות הכיכר" שהתמקמה בחוות נאות הכיכר. טיץ היה אחד ממדריכי טיולי המדבר של החווה.
זכור לי סיור עם טיץ בתוואי קו הנפט של קצא"א. ירדנו לגב נחל חווה. בדרכנו בחזרה צפונה התעכבנו לתצפית על עמק הצין ממרומי מעלה "נחש צמא" שהיה אז בשימוש מבריחים בין מצרים לירדן. באחת הנקרות מצאנו ריפוד רקום, מהודר לאוכף גמל.
טיץ נהרג בתאונת דרכים בדרך לישיבה במשרדי הרשות בתל-אביב.
בידי נותרה תמונה שלו במילואים שלא זכור לי כיצד הגיעה לידי.

את טיץ החליף בניהול המחוז אלון גלילי. זמן לא רב לאחר מכן סיימתי את תקופת עבודתי הראשונה ברש"ט.

אלון גלילי

במרץ 1971 פונה יו"ר המועצה האזורית רמת נגב, יהושע לבבי ומבקש את עזרתי בפיקוח בנייה וכריית מחצבים בשטח המועצה. ההצעה נראית לי וכמו כן גם למנהל הרשות.

 

 

לרביבים דרישות נוספות מרשות שמורות הטבע.
להלן חליפת מכתבים בנושא: הפעם המזכיר עדין קוה.

 

 

 

מזבלות ובעלי חיים

בשנות ה-70 פזורות מזבלות פתוחות של ישובי המועצה. ובעיקר מחנות צ.ה.ל. מזבלות ענק פתוחות בצאלים שבטה וניצנה. בעלי חיים רבים ניזונים במזבלות.

מזבלות כמקור למשיכת בעלי חיים

בראשית שנות ה-שבעים לא הייתה מודעות לאיכות סביבה. סביב כל ישוב היו מזבלות אחדות של כל סוגי האשפה. הטמנה הייתה חלקית ביותר. "הגדילו" לעשות מחנות צה"ל בעיקר הגדולים מחנות שבטה, ניצנה, וצאלים. גם כל יחידה שהתאמנה מחוץ למחנות לא טרחה לאסוף את שאריות המזון והאריזות.

מאמר שעוסק ביחסים חיות בר – מזבלות כתבתי לירחון סלעית בשנת 1970 או 1971. כנראה שהמאמר לא נשלח. תמצית המאמר הועתקה מכתב היד.

יחסי חיות בר – מזבלות

המזבלות הפראיות הפתוחות אינן רק מטרד של ריחות רעים. עשן, והררי גרוטאות. חוסר מודעות וחוסר אכיפה גורם לכל ישוב קטן כגדול. לכל יחידה צבאית החונה לילה בשדה או למחנה גדול כצאלים, להותיר אחריהם הררי אשפה.
בעלי החיים בנגב משתמשים במזבלות אלו כמקור קיום, לעיתים חשוב ביותר להרבה מיני בעלי חיים.
ביום נראים: רחמים, עורבים חומי עורף יונים ותורים. במזבלות צאלים וניצנה נראות חוברות רבות. בעונות הנדידה מצטרפים לעיתים מיני דורסים.

חוברה במזבלת מתקן צאלים

הלילות הם ממלכת שלטון הטורפים: שועלים מצויים, זאבים, צבועים, חתולי בר וקרקלים. תנים בודדים, ולהקות כלבים. אך גם חיות שונות לא נפקד מקומם. דרבנים, גיריות מצויות, כרוונים ומכרסמים שונים.
לילות רבים אני מבלה בג'יפ מלא ידידים וזרקאור בתצפיות עשירות של בעלי חיים רבים, במזבלות. במזבלת צאלים הענקית, נספרות יותר ממאה חוברות בתצפית בודדת אחת.

תחנות האכלה

מתחיל להתגלגל רעיון הזנת נשרים ועזניות שמספרם הולך ופוחת. בדרום, פעיל בנושא איש ותיק בנגב, צבי חורש. בטנדר הויליס שלו הוא מביא פגרי עגלים ומניח במקומות שונים. הייתי שותף לבדיקת שני אתרים שמתאימים או נוחים להקמת תחנות האכלה. לאחר בילוי לילה בקבינת הטנדר של צבי בחולות ימין, סיכמנו שיש למצוא את השילוב של מציאת צרכנים מהטבע לבשר הפגרים, לנוחות התצפיות בחיות הבר.

צבי חורש, עמוס רובין, שמוליק שפירא בטיול פרידה מסיני

לאחר ניסיון נוסף, של הנחת פגרים בשדה צין, הוחלט שהמיקום מעולה. בתצפית הלילה ניצפו זאבים שועלים וצבועים במשך היום הגיעו רחמים נשרים ועזניות.
לאחר תקופת הפעלת התחנה לא ברציפות, הוטל עלי למסד את התחנה ולהפעילה בקביעות. עדיין לא היה מקור קבוע לאספקת בשר. את מיקום התחנה קבעתי לא רחוק ממזבלת מדרשת בן גוריון. (כיום בנויים שם בתי השכונה הצפונית של הישוב) שכרתי מחפרון לחפירת תעלה שם יונחו הפגרים. הבשר לתחנה נאסף מפגרי חמורים וגמלים שהיו מעורבים בתאונות דרכים. וחיות משק שמתו בישובים. יצרתי קשרים עם נהגים מקצועיים ומשטרת התנועה, וקיבלתי דווח על הפגרים שבצידי הכביש. בסמוך לתחנת ההאכלה, יצרתי נקודת שתייה. מחפורת מצופה בניילון. צינור שמשכתי מהברז הקיצוני של המדרשה, סיפק טפטוף קבוע של מים לשלולית. מבקרי התחנה נהנו גם משתיית מים חיים. אך תקוותי למשוך למקום קטות לא צלחה. הצינור הארוך, כמאה מטרים היה גלוי על פני השטח, וסבל ללא הרף מניתוקים עקב נשיכות של הכלביים השונים.
אספקת בשר באופן קבוע, הושגה רק לאחר שנים, עם הפעלת מקרר הקפאה בבאר טוביה, שם הניחו החקלאים עגלים שמתו. באם לא נמצאו פגרי חמורים על הכבישים או פרות ברפתות, הייתי נוסע למקרר מצויד בלום ברזל חזק להפרדת הבשר הקפוא.

תחנת האכלה, ונקודת שתיה.

הסיפור (נשלח לכתב עט) הפעם יוקדש לאתר שדה צין. שילוב של מזבלת ישוב,

על שפת המצוק בשדה צין הצופה על עמק נחל צין מופעלת תחנת האכלה לטורפים ועופות דורסים. לתחנה מובאים בזמנים קבועים, שיירי בשר ופגרים שנאספים באזור. יש בה שוקת מים ואליה מטפטפים המים מצינור שהונח במקום. בסמוך, מזבלת הישוב מדרשת בן גוריון. משילוב זה נהנים יונקים ועופות. ואכן במשך שנות קיומה של התחנה התרבו באזור זה הצבועים, ואף נשרים מקננים בסמוך על מצוקי הצין. אין זה מחזה נדיר לראות כ-40 נשרים מסביב לפגר בתחנה ועשרות רחמים מחכים לתורם בכירת הבשר, ובינתיים מחטטים במזבלה.
בלילה קצת קשה לצפות בבעלי החיים ללא תאורה מתאימה, ושעות ללא שינה. בעזרת רכב מתאים ותאורת זרקור, ניתן לראות פרק מעניין בחיי הטורפים הגדולים של ארצנו, הצבוע הזאב והשועל.
באחד הערבים יצאנו קבוצת מתעניינים לצפות בבעלי החיים שיבואו לאכול מבשרו של חמור שנדרס בכביש, והובל לתחנה. מצוידים בלבוש חם, צידה למשך הלילה. זרקאור ומשקפת.
עם הגיענו לתחנה הבהיקו לעיננו זוג "פנסים חזקים" הריהם עיניו של צבוע. עיניהם של בעלי החיים מחזירים אור וגם ממרחק רב ניתן לזהות למי שייכות העיניים.
הצבוע נרתע מרעש מנוע הג'יפ והסתלק. ניצלנו את העדרו כדי להתמקם במקום תצפית נוח, והמתנו לבאות.
את העדרו של הצבוע ניצל שועל וללא מורא התקרב אל הפגר באותו מקום בו התחיל הצבוע. לצבוע לסתות חזקות וללא בעיות חודר את עור החמור העבה.
ישבנו בג'יפ בשקט וצפינו בשועל. אך לא זמן רב נהנה השועל מהמטעמים. לפתע נראה מוטרד, מסתכל סביבו בחשד, נוגס במהירות מהבשר ובין נגיסה לנגיסה בוחן בחשד את השטח. ואכן הצבוע חזר למקומו ליד המזון, עקבנו אחרי השועל שהסתלק לכיוון המזבלה. גילינו פרט נוסף ו-4 גורים ששיחקו כדרך גורים. נשכו ומרטו האחד את רעהו.

 

 

ובינתיים הצבוע בשלו עוסק באכילה ובניסיונות לנתק איברים מגוף החמור. לפתע זקף את ראשו הביט לצדדים והחל מתרחק ממעגל האור. צבוע נוסף מגיע למקום הסעודה שהתפנה והחל לאכול, קודמו נראה רובץ ליד שיח במרחק לא רב. האורח נעלם לאחר זמן קצר. את חלון הזמן הקצר ניצל השועל. סדר פעילות דומה נמשך זמן רב. הצלחנו לזהות שלושה פרטים שונים של צבועים. לכל פרט סדר שונה מעט של פסים בחלקי הגוף השונים. (מדריכי בית ספר שדה במדרשה זיהו פרטים אחדים של צבועים ואף כינו אותם בשמות.) עם בוקר באור ראשון עקבנו אחר צבוע שנשא במלתעותיו נתח בשר גדול. ידענו לאן מועדות פניו. בקצה רמת שדה צין בערוץ עמוק רבץ צבוע נוסף ושני גורים השתעשעו לפני פתח מאורה. במהרה נראה הפרט נושא המזון מניח את מנת הבשר בפתח המאורה.
הבוקר מאיר, הצבועים נכנסים אחד אחרי השני למאורה. מעמק הצין מתחילים להגיע נשרים ורחמים. יורדים בכבדות על הקרקע, ומתקדמים בהילוך כבד וקופצני אל הבשר. הרחמים פונים בתחילה אל המזבלה ומתחילים שם את יומם בקטטות עם העורבים חומי העורף על שאריות המזון.

פיקוח ציד

ציד חיות בר היה נוהג מקובל במגזרים רבים של האוכלוסייה. צדו עופות שונים, החל בתורים וחוגלות, וכלה בעופות מים – ברווזים למיניהם.
מהיונקים ניצודו ארנבות, דרבנים צבאים ויעלים.
לא היה לי כלל ניסיון, לא בציד, ולא בפיקוח ציד, מידי פעם הצטרפתי למבצעי פיקוח של ותיקים ממני. מאד הייתי גאה בתחילת עבודתי בתפיסת ציידי חוברות בשטחי החקלאות של קיבוץ רביבים.
באחד מפיקוחי הציד המתוכננים, הגעתי למושב לכיש בליל שישי בחצות הלילה. הייתי אמור להיפגש עם צוות מעובדי המשרד בירושלים. אנשי הצוות "בילו" כנראה במקומות אחרים, ואני חזרתי הביתה ללא מעש.
ביקשתי ברור בנושא. מנכל הרשות א.ש. קנס את הצוות הסורר בערך ימי העבודה המבוזבזים ובהוצאות נסיעות הרכבים.

פיקוח וסקרים בצפון סיני

פיקוח על ציד השליו בצפון סיני

השליו הנודד חולף מצוי בישראל, בדרכו אל אזורי החריפה באפריקה. נתיב מועדף עליהם הוא בחופי צפון סיני, נצפתה נדידה בין סבחת הברדוויל לנחל הבשור בואכה עזה. השלוים מתרכזים באירופה לקראת נדידתם. עליהם לעבור בלילה אחד, את הים התיכון כ-700 ק"מ. בנחיתתם על החוף הם עייפים מאד ומחפשים מסתור כדי לנוח לקראת המשך דרכם לאפריקה.
נחיתתם על החוף, עייפים, היא נקודת תורפה במסעם. נקודה זו זוהתה מימים ימימה והם ניצודים כאן, הן למאכל במקום והן ליצוא לשוקי אירופה. ציד השליוים נערך ברשתות שפרושות על שפת הים. הרשתות בנות שתי שכבות בעלות קוטר חור שונה, שנמתחות בין שני עמודי עץ גבוהים התקועים בחולות. גובה הרשתות שלושה עד ארבעה מטרים. הממשלים במאה הקודמת באזור נתנו דעתם על התופעה וחוקקו חוקים המגבילים את הציד. בימי הממשלה המצרית וממשלת המנדט הבריטי נחקק חוק השליש או הרבע. (על כל בעל זיכיון לשטח חוף יש להשאיר רבע פתוח ללא רשתות. כמו כן אין למתוח קו רשתות נוסף.)
הממשל הצבאי הישראלי נחשף לתופעה והרצון לסייע בהגנת המין גרם לאכיפת החוקים. באופן טבעי טיפלו בנושא גופים כמו החברה להגנת הטבע, ובביצועו עסקה רשות שמורות הטבע
עם תחילת עונת הנדידה נפרשות רשתות לאורך חוף הים, מסבחת ברדוויל ועד לעזה. אך עיקר אזור פרישת הרשתות הוא בין חופי מליחת ברדוויל לאל עריש.

 

 

 

 

בבואנו  לפקח על ביצוע חוק "הרובע", (חוק הרבע) מצאנו הרבה רשתות פרושות לאורך קילומטרים רבים. לעיתים קרובות בשתי שורות עוקבות. לכל קטע בחוף היה בעלים מוכר. ליד כל חלקת רשתות כזו ישבו בעלי קטע החוף עם ארגזים. לפני הרשתות פוזרו שיחים, חלקי כפות תמרים. שיצרו מחסה לשלוים שלא נלכדו במעופם ברשת אלא נחתו לפניה ומיהרו למחסה. בעלי הרשת מיהרו להודפם אל הרשת. כל שליו שנלכד ברשת, שוחרר ממנה, ומיד נתלשו אברות הכנף והשליו הוכנס לארגז. חלק מהשליוים יוצאו בארגזים בחזרה לאירופה. ברשתות נלכדו גם ציפורי שיר רבות שגם הם סיימו לחצות את אגן הים התיכון. ציפורי השיר הומתו, נמרטו, וניצלו מידית, במדורת התמיד של בעלי הרשת.
אל תופעת ציד השליו נחשפתי כבר בחודשי עבודתי הראשונים. באחת מנסיעות השיגרה למשרד בתל-אביב, צוידתי בארבעה גלגלים בעלי צמיגי בלון. לקראת הנסיעה הראשונה לפיקוח ציד השליו, נכנסתי למוסך ברביבים והרכבתי את ארבעת הגלגלים. למחרת היום, בעוד לילה נסעתי לבאר שבע, לשותף הבכיר א. מכאן ואילך הפכתי בג'יפ שלי לסטטיסט הצופה מן הצד בתהליכים. עם אור ראשון כבר היינו על חוף אל עריש. נסענו מרשת לרשת. כל בעל קטע חוף היה חייב להותיר רבע משטחו פנוי מרשתות כדי לאפשר לחלק מהשליוים להמשיך במסעם. בודדים שמרו על החוק. האכיפה הייתה ללא פשרות. הג'יפ שלי כשאני בו כאמור, צופה מהצד, אכף את החוק. פגוש המתכת הקדמי החזק שנשא בדרך כלל ג'ריקן מים, שימש לריסוק העמודים המיותרים. הפגוש ושאר חלקי הג'יפ שימשו לקריעת הרשתות. השמועה על האכיפה הנמרצת צברה תאוצה, ורשתות ועמודים החלו לצאת במהירות מהשטח. גם שורת הרשתות השנייה החלה להיעלם במהירות. לאחר כמה שעות אכיפת בוקר, פנינו למסעדת ויקטור. ארוחת בוקר-צוהרים של דגים ושולחן עמוס בסלטים. לפני הנסיעה הביתה עסקנו במשך זמן רב בפינוי קרעי רשתות מחלקי הג'יפ השונים. את כיפופי הפח והחלפת השמשה הקדמית השמאלית תיקנתי בהזדמנות אחרת.

 

 

מבעלי הרשתות                                                      לאחר הפיקוח

 

בנסיעות אלה בשטחי דיונות וחולות עמוקים למדתי בעזרת א. את תורת הנהיגה בחול. מכלי הרכב של הממשל הצבאי למדנו את השימוש בבלוני 2CO כדי לנפח את הגלגלים לאחר הוצאת האוויר בנהיגת החולות. (בלוני גז כאלה היו בשפע ברביבים עם תום השימוש במרססי מריצה מתוצרת גבולות).

ימת ברדוויל

ימת ברדוויל הינה למעשה לגונה נפרדת מהים על ידי שרטון חולי ובו פתחים אחדים. בימה חיים דגי דניס משובחים, דיג הדניס מפרנס דייגים באזור, בעבורם מתוחזקים הפתחים בשרטון, שנסתמים על ידי החולות.

שיט בימת הברדוויל
הימה היוותה בתקופות שונות של השנה מוקד פעילות של רשות שמורות הטבע ומולם החברה להגנת הטבע. הפעילות התמקדה בפיקוח על ציד השליו ובסקרי נדידה של עופות שונים, בעיקר עופות מים. היו תקופות ששני הגופים הנ"ל הפעילו במקום במשך חודשים, מחנות נפרדים, שעסקו בסקר עופות המים שנדדו בסמוך לחוף.
מחנה התצפית של רשות שמורות הטבע היה מבוסס על צוותים מתחלפים מידי שבוע. האחראי המקצועי היה שלום זוארץ ז"ל, אחראי ארגוני, ומתנדבים. הקשר היחידי אל מחוץ למחנה, היה מכשיר הקשר של הג'יפ. הג'יפ היה הרכב הקודם שלי שגמר את חייו במליחות הים והאוויר בשבועות של קיום המחנה.
מלבד קיום הקשר נעשה בו גם שימוש לפיקוח ציד השליו לאורך החופים.
רשות שמורות הטבע ערכה כנס משפחות עובדים בסבחת הברדוויל. כנס שזכה להצלחה והערכה רבה.

 

כנס משפחות, מלחת ברדוויל

תקופת עבודה שנייה

שנת 1977 אני כבר שנים אחדות לאחר תקופת עבודתי הראשונה ברשות. במשך כל הזמן מכהן חיליק מגנוס בהר הנגב. אני פונה למוסדות רביבים ומזהה אפשרות לחזרה לעבודה ברשות. חיליק מוכן לעבור לעבוד בעין גדי ולפנות עבורי את אזור הר הנגב.
דן פרי סמנכל הרשות פונה אלי לברור העניין.

העניינים הסתדרו אני נוסע לתל-אביב ומקבל ג'יפ עם הוראות הפעלה.

 

התחלת פרק חפיפה עם חיליק.

עברו מספר שנים מאז שוטטתי ברחבי האזור. נוספו פקחים באזורים שונים ברחבי הנגב. נוסף תחום חדש של פיקוח: הסיירת הירוקה. גוף "אח" של רשות שמורות הטבע. ג'יפים ירוקים, אך ללא סמל הרשות.
אנחנו נוסעים יחד על דרך הפטרולים בגבול סיני-מצרים, על דרך קו הנפט שחלקים ממנה הכרתי בקדנציה הקודמת. מעיינות, ופינות נסתרות פרי גילויו של חיליק. בביתו במצפה רמון אני לומד להכיר מסמכים שונים: דוח אשל, דפי תצפית. הצעה ליצור קשרי עבודה עם בית ספר שדה שדה בוקר. זאת בתקופה של מתח בין הרשות לחברה להגנת הטבע.                                                                                                      חיליק משאיר לי את הג'יפ, לאחר הסרת כל המתקנים, שיעברו לגיפ שלו בעין גדי.

צפון סיני

לתקופת קצרה, התווסף לשטח עבודתי, טיפול באתרים בצפון סיני. בעיקר הפגנת נוכחות בנאת קדש ברנע, קוצימה, סכר הרואיפה, עין קדיס ואתרים אחדים בקרבתם. פעילותי המצומצמת שם הופסקה עם כניסת עודד פלג תושב ימית, למשרה מלאה בצפון סיני.

סכר הרואפה

עודד פלג על הסכר

 

דייקת נחל הבשור

דייקת נחל הבשור היותה עבורי 'כיתת לימוד' מבחינות רבות. הנסיעה בג'יפ לאורך הקטע ההררי הייתה מהנה. בשוליים נמצאים אתרים ארכיאולוגיים. באחד האתרים הנבאטיים התוודעתי לראשונה לקרמיקה הדקה המיוחדת לתקופה זו. על אם הדרך-דרך הבשמים, מונחת שלא באתרה אבן מייל. (האבן שנסקרה כאתר בסקר הנוף, נעלמה, ייתכן בעקבות פרסום הסקר.)
כמעט בכל סיור נראו כמה עדרי צבאים קטנים, צבי המדבר.
זוג עיטי סלעים קינן בנחל. לזוג כמה אתרי קינון חילופיים. האחד על עמוד מתח גבוה באפיק. השני על מצוק נמוך בשפך נחל זלזל. באחד הטיולים עם כיתת ילדי רביבים בילינו בסמוך לבור מים בנחל זלזל. הפתיע אותנו פרט של עיט סלעים שעף בגובה אפס מעלינו עם ארנבת בטופריו. בקן זה צפינו לא אחת בפעילות טיפל בגוזלים.
קינון פעיל נוסף באזור, גילה הפקח דני אפיק על עמוד מתח גבוה בסמוך לכביש. קרוב לקיבוץ משאבי שדה
שפני סלע לא היו בעלי חיים נפוצים במיוחד, או שלא הכרנו אותם מספיק. היו ידיעות על תצפיות של שפנים באתר החלמוניות בנחל רביבים עליון. לראשונה ראינו אותם בנחל הבשור בסיור משותף עם פרץ גלעדי, שהיה בצעדיו הראשונים ברשות שמורות הטבע.

 

מקום זיהוי שפני הסלע לראשונה

לאחר מכן נראה בתדירות רבה זכר מזמר בסמוך לקן עיט הסלעים, בנחל זלזל. בשנים הבאות הכרנו אותם באתרים רבים ברמת הנגב.
באחד הסיורים עם גיורא אילני וחילק מגנוס זיהה גיורא קוקיה יוצאת מקן של עורב על עץ שיטה. טיפוס אל הקן גילה ביצת קוקיה בין ביצי העורב. שנים מאוחר יותר התמוטט העץ אך שרד אחוז בשורשיו.

מערת צבוע נצפתה בשולי אפיק הנחל. מערה נוספת נצפתה במרומי המצוק מעליה. במשך שנים אחדות נערכו תצפיות רבות של פעילות הצבועים וטיפול בגורים.
מעל מפגש הנחלים בשור-זלזל נצפה זאב. רועה בדווי הביא אותנו אל מאורת הזאב. מאורה זו שימשה אולי בעבר גם צבועים. בחתך מפולת אדמה בתוך המאורה נראו בכל גובה החתך עצמות רבות. נראה שהמקום שימש משכן טורפים במשך שנים רבות.

 

מערת הנטיפים אשלים

מערת הנטיפים התגלתה בסקר הארכיאולוגי בראשותו של רודולף כהן ז"ל. המערה יבשה. וחלקים מן הנטיפים והזקיפים היו בתהליכי התפוררות והרס. נסקרה על ידי מלח"ם – המרכז לחקר מערות. במערה קיימת נוכחות רבה של עטלפים. בחלקים גדולים של המערה הענקית שכבה עבה של גללי העטלפים. נסקרו בה המינים פרסף נגב, אזנן, ויזנוב.
לאחר פרסום גילוי המערה, החלה תופעת שבירת ושדידת נטיפים. רשות שמורות הטבע ניסתה להגן על האתר על ידי נעילתו. צוות מתנדבים ממדרשת בן גוריון, התקין על פתח המערה סורג ברזל ודלת ננעלת. (אותו צוות התקין את בריכת הבטון הקטנה, בעין חוה) על הדלת היה שלט ובו אפשרות קבלת מפתח אצל הפקח המקומי (אמנון (בוצי) ליבנה) מקיבוץ רביבים. הנעילה לא החזיקה מעמד זמן רב. טיול נוער מקיבוץ רביבים הגיע בטרקטור ועגלה למקום ללא תאום מפתח. כבל חזק, מחובר לטרקטור, קרע את הדלתית שלא תוקנה יותר.

 

 

 

קטעי יומן                     חסר חומר

מבנה בדווי, שרידי בוסתנים, יובלי נחל סכר
27.11 אותרה יחידת צנחנים שהשאירה אשפה בשטח החניה.
1-2. 12 סיור עם מומו באזור צניפים ציחור. הושמדו אתרי יצירת פחמי עץ מעצי שיטה גדולים. סולקו מהשטח בדווים תושבי סיני. ירי בטעות בזאב לבן, בסמוך להר דלעת.

8.12 סיור אזור עין ירקעם
9.12 סיור מעלה עקרבים, עין צין.

 

סהרון משולשל מעלה עקרבים

 

12.12 סיור נחל חוה

המעיין והבריכה בנחל חווה עליון
14.12 הובא פגר חמור לתחנת האכלה.
16.12 נרקיסי נחל רביבים, רכס רחמה.
17.12.1977 סיור אזור שבטה.
18.2 סיור מכתש גדול
19.12 סיור עם מנהל המחוז, לשפכי אורון.
24.12 נרקיסי רכס רחמה

נרקיסים בנחל מסעד
1.1.78 בדיקת מד גשם ביר חפיר 19 מ"מ
8.1.78 סיור עם יו"ר המועצה. ענייני כרייה.
13.1 פגישה במועצה (רמת נגב) כריית חלוקי נחל.
16.1 סיור עם נציגי צה"ל ענייני מזבלות
17.1 סיור בהר צבוע עם מומו. ניסיונות חדשים של קבורת בדווים (שני ילדים) בבית הקברות העתיק בביר עסלוג'.
27.1 בצומת חלוקים נראה בנסיעה רכב עמוס בפגרי דרבנים. ביציאה מולו נמצא שהוא מייק מהחיבר. דווח לאברהם יפה.
29.1 סיור עם מומו נחל נקרות נחל מישר. נצפו הרבה הרנוג השיטים על שיטות אשל ושיזף.

הרנוג השיטים על שיטה
31.1 פיקוח יחידות צה"ל, ירוחם – דימונה. לבלוב איריס ירוחם, ערטנית השדה. פריחת נץ-חלב.
2.2 פיקוח יחידות צה"ל ניצנה, בדווים רבים באזור. פחיות זפת של מע"ץ. תצפיות מיוחדות: צחיחנית מדבר, אלימון.

ניצנה, מזבלת מחנה צבאי. ברקע סוללת הרכבת התורכית, וקו חשמל לעזוז
12.2.78 סיור עם מומו (פקח סיירת ירוקה) בנחל צניפים טיפול בתעשיית הפחמים מעצי שיטה גדולים.
14.2 עם הסיירת הירוקה, פינוי עדרים באזור ניצנה.
23.2 סיור על כביש עוקף שבטה (כביש שיקרא 211). מרבדי זמזומית פריחת צבעונים.
26.2 נחל צין עליון אירוס טוביה, כלניות, צבעונים.

 

 

21.3 בעיות כרייה נחל רביבים.
3.3 בדיקת מד גשם ביר חפיר, 13 מ"מ, קן חוגלה עם 17 ביצים

קן חוגלה

2.4 חולות נחל סכר. דורסים רבים על העצים, ובתעופה. עיטים רחמים עקבים.
3.4 שדה בוקר – ערד, נדידת דורסים וחסידות.
31.3 שבטה, נחל דרורים. קינון עקב עיטי, רחם, 5 קינים נטושים של עיט סלעים. סיור על תוואי כביש עוקף שבטה (211).
3-4 אפריל סיור צניפים ציחור
4.4 פגישה במועצה נושא מזבלות צה"ל.
8.4 אזור ירוחם שתיית קטות

קטה גדולה
6.4 סיור על קו מים מתוכנן לקציעות.
26.4 פיקוח כריית חלוקים נחל בשור נחל לבן.
29.4 ידיעות על ציד באגם ירוחם, פיקוח ציד.
12.5 הר ספון באר רסיסים בדיקת מד גשם ביר חפיר 5 מ"מ.

באר רסיסים
6.6 הר קרן, רוחיבה, סעדון, חלוצה.
22.6 ביקורת במאהלי צה"ל ניקיון.
30.6 ישיבה במועצה נושא, זיהום שטחי אימונים.
1.7 חלוצה, תצפית בחוברות רצי מדבר.
5.7 התקבל דיווח על גידול גוזלי דורסים בדימונה.
9.7 נתפסו עברייני כרייה בנחל רביבים עליון ירוחם (בדרך לחלמוניות ירוחם). הובאו למשטרה. (במשפט ב-1979 נקנס בעל המשאית ב-5000 ל"י על גניבת חומר במשאית אחת.)
10.7 אזור ניצנה, בדווים מסיני במזבלות צ.ה.ל
14.7 פגישה במועצה עם ע. קת"פ פיקוד דרום בענייני מזבלות צ.ה.ל.
28.7 רמת מטרד 28 נשרים ומחילת קרקל בין סלעים.
30.7 נתפס שומר ציוד מכני, בדווי מסיני בעת צליית שועל במדורה. טוען לתרופה ממחלות. הוגשה תלונה.
הועלו על מפות הצעות לשמורות טבע: חלמוניות, נרקיסים, ואירוס ירוחם.
1.8.79 נדידת פרפרים ענקית נצפתה תוך נסיעה ממכתש רמון לרביבים, נמפיות.
14.8 קו מתח גבוה חדש בין באר שבע לנחל הבשור. צביעת העמודים. כל פחי הצבע זרוקים בשטח. טיפול בנושא.
25.8 סיור כרייה: שבטה, נחל לבן, נחל רסיסים. בארותיים ניצנה.
28.8 מעל עבדת מאות חסידות בנדידה.
30.8 ירוחם חסידה שחורה.

חסידה שחורה
1.9 הור ההר, צבוע, חנקן אדום ראש, צבאים.
18.9 פניית קיבוץ רביבים על נזקי עורבים במטעים.
20.9 במסגרת מילואים במחנה ירוחם. חיוויאי, צבוע, עיט סלעים.
1.10 בסיוע לסיירת ירוקה פינוי עדרים חלוצה.
3.10 בפינת החי במדרשת בן גוריון, נטרפו 3 צבאים.
5.10 חלמוניות ראשונות בשמורת ירוחם.
הומתו ע"י תושבים פתנים שחורים בירוחם.
6.10 תכתובת עם ממ"י בעניין הצבת פסל של עזרא אוריון בגבול שמורת מצוק הצינים.
9.10 סיור עם עמוס רובין לאיתור חיפושיות פרות משה רבנו בהרי הר הנגב.
15.10 סיור בדליפות בריכות חמצון ברמת חובב. נחל סכר.
חלוצה. בנחל אטדים נראה צב חולות.

צבי חולות, שמורת חולות משאבים

17.10 נחל רביבים עליון 2 עיטי סלעים בשתיה. בדייקת נחל הבשור נראה לי לראשונה שפן הסלעים. יש ידיעות על תצפיות בשפנים בדייקת נחל רביבים. ובחלמוניות ירוחם. (ברוריה גל)
21.10 סיור נחל סכר חולות חלוצה בדווים רבים בשטחי האש.
אוקטובר 1978 הוגש כתב אישום נגד השומר אוכל השועלים.
3.11 בעקבות ריסוסים נגד פרודניה ברביבים נצפתה הרעלת ציפורי שיר וחוברות.
10.11 אזור ניצנה 4 קיויות
11.11 רוחיבה- סעדון 4 צבאים, שועל זאב וצבוע.
13.11 שמורת אירוס ירוחם. טנקים פרצו את הגדר ו"חרשו" את השמורה.
16.11 תצפית נדירה של קוראים בביר עסלוג', וברביבים. בירוחם, לאחר שיא פריחה בחלמוניות.

קורא מדברי

19.11 הוגשה תלונה נגד נהג מיקסר בטון ששופך שאריות בצד הכביש באזור רביבים.
23.11 פיקוח יחידות צה"ל אזור ניצנה. בבניית מחנה חדש באזור שיזף, גניבת חומר ואדי מנחל לבן ללא אישורים.
24.11 פגישה במועצה האזורית, תאום מבצע ניקיון ברחבי המועצה.
28.11 ניתן אישור לכריית חול בשמורת החולות המוצעת. (שמורת חולות משאבים) אישור להשמדת עורבים מוגבלת ברביבים

מלכודת עורבים ברפת ברביבים
1.12 נמסרה ידיעה על דליפת דלק גולמי הצטברות. בנחל באר חיל ליד החרוב העתיק.

2.12 שוב, השארת פחיות זפת על ידי מע"צ באזור שבטה.
6.12 בדווים מסיני בניצנה. פיקוח כרייה.
10.12 משפט "אוכל השועלים". נקנס ב-500 ל"י.
25.12 הובאה למושב אשלים מלכודת ללכידת דורבנים.
28.12 פריחה רבה של סתוונית הנגב באזור אשלים – רביבים.

סתונית הנגב באזור חלוצה
29.12 מבצע ניקיון שולי כבישים בשטח המועצה.
30.12 סיור עם אדריכל, תכנון בניית מחנות צהל באזור. פחי צבע הושארו בקו מתח גבוה.
6.1.79 קו הנפט נחל סכר שתי להקות חוברות. 7 + 9.
17.1 פיקוח כרייה, איסוף אבן לקט.
30.1 איתור כתובות בדווים לחלוקת הזמנות למשפטים.
6.2 אזור אשלים תכניות להקמת בריכה וקו מים, פיקוח כרייה.
17.2 הר קרן פריחת צבעונים, אירוס הנגב בפריחה. 3 חוברות, 18 קטות חדות זנב, 3 צבאים
18.2 פגישה עם וטרינר בדימונה בעיית כלבים משוטטים.
21 – 22. 2 השתתפות במבצע סיירת ירוקה בצאלים והר קרן.
14.3 סיור עם עיתונות תיעוד כמהין.
15.3 עדות במשפט כרייה בדימונה.
16.3 פגישה במועצה מקומית מצפה רמון.
17.3 פריחת כחלית ההרים

כחלית ההרים
27.3 בעיות כרייה בנפחא.
29.3 שדמות שיזף מודדים עובדים בשטח. הכנות לבניית מחנות צ.ה.ל. בשטח. תנועת קטות באוויר, מעל משטחי החצץ מתרוממות זוגות קטות גדולות. רצי מדבר 3 חוברות, פרט בריצת חיזור.
2-3.4 חמסין כבד. בסיור על תוואי כביש עוקף שבטה גמלים רבים. נצפו רועי גמלים שומרים על כלי עבודה. נצפתה נדידה עשרות עיטים, מאות עקבים, אלפי חסידות.
9.4 פיקוח כרייה מצפה רמון, נפחא.
14.4 סיור רוחיבה עדרים רבים, דיות וחסידות רבות בליקוט מזון. רצי מדבר, צבאים.
24.4 סיור עם עודד (פקח צפון סיני) שבטה ניצנה. גמלים ועדרים רבים.
25.4 בדיקת תכניות להקמת מתקני עיבוד אגרגטים. המתקנים כבר בבנייה לפני אישורם.
27.4 סיור להר בוקר ונחל דרורים לאיתור קינון דורסים. לא נמצא קינון חדש.
4.5 שיתוף עם הסיירת הירוקה: מבצע באזור הר קרן. נתפסו והובלו לקרנטינה 9 משאיות עיזים וכבשים. לאחר המבצע נערך סיור לכיוון רוחיבה חלוצה. השטח מלא בדווים מסיני עם עיזים וגמלים. נלקחו תעודות והושמדו כלבים ללא סימון. בנ.צ 1029/0459 נמצא בור מים ענקי עם עמודי בטון ותקרת בטון. הבור מלא מים ושערות שולמית.

בור הבטון רכס קרן
8.5 באר שבע, טיפול ברכב והבאת שלטים מהמשרד.
30.5 סיור על כביש עוקף שבטה, עם אדיר שפירא שמוליק שפירא, ואנשי מעץ. סוכם לטפל בכמה קטעים בשפכי האדמה שבשוליים. כמו כן סוכם שיאספו כל פחיות האספלט שנזרקים בכביש הישן.
4.6 סיור ברמת מטרד. (שדה תעופה רמון) עבודות להקמת קו חשמל. כלים כבדים בעבודות. סימון לקו מים. תצפית בקטות גדולות.
5.6 טיפול בכריית אדמת מילוי בלתי חוקית של חברת סולל בונה. הופסקה עבודתם.
6.6 עם הסיירת הירוקה בהר קרן. קטות סנגליות וכרוונים.
15.6 סיור עם עשהאל. נחל רביב מצודת רביב, באר חפיר, יציאה בנחל עבדת. בבאר חפיר נראו עבודות, להפקת חלוקי נחל עבור רמת מטרד.
21.6 טיפול בבעיות אשפה של יחידות גולני וצנחנים. פגישה עם מנהל עבודה בקו המים לרמת מטרד.
26.6 נבדקו חניוני גולני וצנחנים. החניונים נוקו לאחר תלונה על כך בפיקוד דרום.
28.6 אותרו מחדש והועלו על מפה אתרי חלמוניות ירוחם ושתי נקודות ברכס בוקר, אירוס ירוחם ונרקיסי רכס רחמה.
10.7 סיור עם יאיר באגם ירוחם, שמורת החלמוניות ואירוס ירוחם. ביקורת באתרי יחידות צה"ל, באזור שדה בוקר – ירוחם. כל האשפה מופנית למזבלות.

אגם ירוחם
11.7 אזור שבטה טיפול בבעיות אשפה צהלית וכרייה בלתי חוקית.
12.7 סיור עם משמר הגבול באזור ניצנה
15.7 סיור באזור ניצנה עזוז, חפיפה עם יאיר.
19.7 טיפול בבעיות כרייה שדה בוקר והר סעד.
31.7 נפרצת דרך למחצבה בלתי חוקית בהר סעד העבודה הופסקה.
1.8.79 מסירת צו מנהלי להפסקת עבודה נוספת בהר סעד.

 

ברביבים אין חדש, תביעה לחזרה לעבודה בבית ל-4 חודשים

 

 

מחנה זאולוגי נחל רחף, קינון פרס

מחנה בנחל רחף משתתפים: גיורא אילני, פנחס גורלניק, אמנון (בוצי) ליבנה, שמוליק שפירא, מנהל המחוז. מתנדבים אחדים. (לא זכורים לי שמות כל המשתתפים)
במחנה נערך סקר מכרסמים, פוזרו מלכודות רבות. הזיהוי נערך על ידי פנחס גורלניק.
אל המחנה הובא גדי עיזים ומלכודת נמרים, בתקווה ללכוד נמר ולסמנו.
חמורים נשאו את מהציוד מהרכב למחנה.

נחל רחף מיקום המחנה

"תובלת" החמורים למחנה. פנחס גורלניק גיורא אילני

שמוליק שפירא

 

מחנה נחל רחף אמנון (בוצי) ליבנה  אבי?

 

 

 

סקר נוף מועצה אזורית אשכול

 

 

 

 

סקרי נוף אחדים ביצעה רשות שמורות הטבע על ידי הגיאוגרף מנחם מרכוס. נפלה החלטה לערוך סקר גם בחבל אשכול ורצועת עזה.
מנחם פנה אלי בהצעה לערוך את סקר אשכול בהדרכתו הצמודה. נראה היה לי שפעילות זו יכולה להיות מעניינת ביותר. את חבל אשכול הכרתי בעיקר משירות המילואים, כבישים ראשיים, וגדר הרצועה.
עם התחלת העבודה נוצרו קשרים הדוקים עם פקח הסיירת הירוקה, תושב נירים, מוטי בלושטיין שהכיר היטב את האזור. נוצרו קשרים עם הארכיאולוג דן גזית איש גבולות ואנשים נוספים שסייעו לי בעבודה. את חלק הסקר ברצועת עזה, לא הסכמתי לבצע.
את רישומי השדה רשמתי על דפי נייר, לא תמיד ראויים לקריאה. את ההדפסות של רשימות אלה, ביצעה המזכירה "הכל יכולה" שרה פלדמן, על מכונת הכתיבה שלה בכמה עותקים של נייר דקיק. הצילומים בוצעו בימים מרוכזים לקראת סיום הסקר על ידי שי גינות.

פוסט ראשון

הפוסט הזה הוא הראשון שלך. יש ללחוץ על הקישור 'עריכה' כדי לשנות או למחוק אותו או להתחיל פוסט חדש. אפשר לנצל את הפוסט הזה כדי להסביר לקוראים מדוע פתחת את הבלוג ומה בכוונתך לעשות אתו. אם דרושה לך עזרה, תוכל לפנות לאנשים החביבים בפורומים לתמיכה.